טיפול טבעי בתולעים
תולעים.. הרגע שבו מתגלה התולעת הוא סרט אימה ממש, הסיוט של כל אמא. בשביל להתמודד עם התופעה הזו, כדאי בשלב הראשון להבין עם מי אנחנו מתמודדות.
התולעים חיות במעי וניזונות בעיקר מסוכרים, מה שאומר שסוכרים ופחמימות ריקות שנכנסות לגוף, מוצאים את עצמם כמזון לתולעים. משך החיים של התולעים קצר, כיומיים-שלושה אבל כושר ההתרבות שלהם מעורר השראה. הן מטילות ביצים, אלו מוצאות את דרכן חזרה לגוף (אוראלית), בוקעות לאחר כ-10 ימים, ומתחיל מחזור חדש של תולעים.
התולעים זקוקות לסביבת חמצן על מנת להטיל ולכן הן יוצאות מפי הטבעת בלילה, מטילות ומסיימות את חייהן. לביצים שכבת דבק אשר משאירה אותן דבוקות באיזור בו הוטלו, עד שמגיעה יד מגרדת, הביצים נדבקות על האצבעות (ובפרט מתחת לצפרניים), ומשם, בהזדמנות הראשונה, לפה וחזרה למערכת העיכול. התולעים מטילות את הביצים גם בקפלי העור שמסביב לפי הטבעת שמוביל לתחושת הגירוי והגרד. בדרכן של הביצים חזרה למערכת העיכול, הן עשויות להתקיים על משטחים שונים כשבועיים שלושה.
על מנת לצמצם את הסיכוי בהדבקה חשוב לשמור על תזונה נטולת סוכר מעובד ופחמימות ריקות אשר מהוות מזון לתולעים. ובמקביל לשמור על הגיינה – לגזור ציפורניים (כאמור, הביצים נדבקות מתחת לצפרניים ומשם עוברות לפה), ולרחוץ ידיים לפני כל ארוחה. אני פחות מאמינה בהרתחה של מצעים ומגבות, בעיני זו השתעבדות מיותרת.
איך נזהה שיש תולעים? אם נראה תולעת נדע בוודאות שיש תולעים אבל העובדה שאנחנו לא רואות אותן, לא מבטיחה שאין, תולעים לא ניתן לזהות בוודאות. ישנן מספר שיטות למציאת תולעים:
במקרים רבים נזהה את התולעים על פי הסימפטומים, גם אם לא נראה שהן באמת נוכחות. אז מה הם הסימפטומים? לכל ילד סימפטומים שונים, אלו השכיחים ביותר:
ולשאלת השאלות – מה ניתן לעשות?
מעבר לשמירה על הגיינה ותזונה נטולת סוכר מעובד ופחממות ריקות, יש הרבה טיפולים בשוק, הם כולם מטפלים במצב הקיים ואינם מתיימרים להבטיח שלא יהיו הדבקות חוזרות, כי סביר שיהיו. אפרט כאן את הטיפולים שאני מוצאת כיעילים יותר, כפונקציה של גיל.
תינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים - תינוקות יונקים לא נוטים להידבק בתולעים, גם כשאחיהם הגדולים נדבקים, זאת מכיוון שהקיבה שלהם אינה אידיאלית עבור התולעים ויהיה להן קשה לשרוד שם. במקביל, רוב האופציות הטיפוליות אינן מתאימות לפני גיל שנתיים. במקרה שכן מתרחשת הדבקה בגילאים הללו, ניתן לטפל ביעילות עם סינצ'יק של דר קיי, זו תמצית בדילול הומאופטי של אגוז מלך. לרכישה
גילאי שנתיים עד חמש – בטווח הגילאים הזה נטפל עם תערובת על בסיס טנקטורה (תמצית אם) של הדס עם שמן אתרי הדס ותמצית זרעי אשכוליות במינונים מתאימים גיל. לרכישה
גילאי חמש ומעלה – נטפל עם שמן אתרי הדס בבליעה. חשוב לציין כי השמן חייב להיות באיכות שמתאימה לבליעה וכי יש צורך בהנחיות וליווי של ארומתרפיסטית, שמנים אתרים הינם טבעיים אבל עלולים להיות מסוכנים בשימוש לא נכון. טיפול זה, במינון מתאים, הינו יעיל גם למבוגרים. לרכישה
----
במקביל לטיפול בבליעה, חשוב לטפל גם חיצונית על מנת למנוע (או לפחות להאט) את ההתרבות של התולעים. לשם כך נמרח לילדות חמאת שיאה עם שמן אתרי הדס על פי הטבעת בלילה (ניתן לרכוש משחה מוכנה). בבוקר חשוב לרחוץ את האיזור עם סבון מוצק ולהחליף תחתונים. במקום חמאת שיאה ניתן להשתמש במשחת החתלה או כל שומן צמחי סמיך שיש בבית.
דיברנו על חשיבות התזונה גם במקרה של תולעים וגם למניעה, מעבר למה שצויין עד כה, כדאי להוסיף לתפריט היומי גרעיני דלעת טחונים (הם בעיקר יעילים כשנאכלים על קיבה ריקה), ושום בכל צורה אפשרית. בנוסף, מערכת העיכול חזקה ומאוזנת תהיה פחות אטרקטיבית עבור תולעים, לכן נטילת פרוביוטיקה תתרום גם היא.
שיהיה בהצלחה!
התולעים חיות במעי וניזונות בעיקר מסוכרים, מה שאומר שסוכרים ופחמימות ריקות שנכנסות לגוף, מוצאים את עצמם כמזון לתולעים. משך החיים של התולעים קצר, כיומיים-שלושה אבל כושר ההתרבות שלהם מעורר השראה. הן מטילות ביצים, אלו מוצאות את דרכן חזרה לגוף (אוראלית), בוקעות לאחר כ-10 ימים, ומתחיל מחזור חדש של תולעים.
התולעים זקוקות לסביבת חמצן על מנת להטיל ולכן הן יוצאות מפי הטבעת בלילה, מטילות ומסיימות את חייהן. לביצים שכבת דבק אשר משאירה אותן דבוקות באיזור בו הוטלו, עד שמגיעה יד מגרדת, הביצים נדבקות על האצבעות (ובפרט מתחת לצפרניים), ומשם, בהזדמנות הראשונה, לפה וחזרה למערכת העיכול. התולעים מטילות את הביצים גם בקפלי העור שמסביב לפי הטבעת שמוביל לתחושת הגירוי והגרד. בדרכן של הביצים חזרה למערכת העיכול, הן עשויות להתקיים על משטחים שונים כשבועיים שלושה.
על מנת לצמצם את הסיכוי בהדבקה חשוב לשמור על תזונה נטולת סוכר מעובד ופחמימות ריקות אשר מהוות מזון לתולעים. ובמקביל לשמור על הגיינה – לגזור ציפורניים (כאמור, הביצים נדבקות מתחת לצפרניים ומשם עוברות לפה), ולרחוץ ידיים לפני כל ארוחה. אני פחות מאמינה בהרתחה של מצעים ומגבות, בעיני זו השתעבדות מיותרת.
איך נזהה שיש תולעים? אם נראה תולעת נדע בוודאות שיש תולעים אבל העובדה שאנחנו לא רואות אותן, לא מבטיחה שאין, תולעים לא ניתן לזהות בוודאות. ישנן מספר שיטות למציאת תולעים:
- הארת איזור פי הטבעת עם פנס בלילה: כאמור, התולעים יוצאות להטיל בלילה כשהילדות ישנות. אם נאיר עם פנס לאיזור פי הטבעת לפעמים נראה אותן יוצאות או שכבר מסתובבות להן באיזור הישבן והפות (או הפין)
- עבור תינוקות ופעוטות שטרם עושות את צרכיהן בשירותים, ניתן לעיתים לראות את התולעים בצואה
- אמבטיית סוכר: ניתן לשים קילו סוכר באמבטיה ולתת לילדה לשבת במים לפרק זמן של לפחות חצי שעה. התולעים שאוהבות סוכר יצאו למים (לפעמים בהמוניהן). מעבר לזיהוי, שיטה זו עשויה להקל רגעית על הגרד ועל התחושות הנלוות.
- בדיקת צואה במעבדה: ניתן לשלוח את הצואה לבדיקה. הבעיה כאן היא שיש לשלוח מספר פעמים (ההמלצה בדר"כ היא לשלוח 3 פעמים במרווחים של יומיים). גם באופציה הזו אין הבטחה לזהות אותן, גם מכיוון שלא תמיד יש תולעים בצואה וגם מכיוון שלעיתים התולעים יתפרקו עד שהצואה תגיע למעבדה.
במקרים רבים נזהה את התולעים על פי הסימפטומים, גם אם לא נראה שהן באמת נוכחות. אז מה הם הסימפטומים? לכל ילד סימפטומים שונים, אלו השכיחים ביותר:
- גירוד חוזר באיזור פי הטבעת (הנפוץ ביותר)
- התעוררויות מלוות בבכי בלילה ו/או שינה לא רגועה
- כאבי בטן
- תשוקה (מעבר לרגיל) למאכלים מתוקים
- עצבנות וחוסר שקט
- הרטבות לילה
- אצל בנות – גרד ושריפה באיזור הפות
- חריקות שיניים
ולשאלת השאלות – מה ניתן לעשות?
מעבר לשמירה על הגיינה ותזונה נטולת סוכר מעובד ופחממות ריקות, יש הרבה טיפולים בשוק, הם כולם מטפלים במצב הקיים ואינם מתיימרים להבטיח שלא יהיו הדבקות חוזרות, כי סביר שיהיו. אפרט כאן את הטיפולים שאני מוצאת כיעילים יותר, כפונקציה של גיל.
תינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים - תינוקות יונקים לא נוטים להידבק בתולעים, גם כשאחיהם הגדולים נדבקים, זאת מכיוון שהקיבה שלהם אינה אידיאלית עבור התולעים ויהיה להן קשה לשרוד שם. במקביל, רוב האופציות הטיפוליות אינן מתאימות לפני גיל שנתיים. במקרה שכן מתרחשת הדבקה בגילאים הללו, ניתן לטפל ביעילות עם סינצ'יק של דר קיי, זו תמצית בדילול הומאופטי של אגוז מלך. לרכישה
גילאי שנתיים עד חמש – בטווח הגילאים הזה נטפל עם תערובת על בסיס טנקטורה (תמצית אם) של הדס עם שמן אתרי הדס ותמצית זרעי אשכוליות במינונים מתאימים גיל. לרכישה
גילאי חמש ומעלה – נטפל עם שמן אתרי הדס בבליעה. חשוב לציין כי השמן חייב להיות באיכות שמתאימה לבליעה וכי יש צורך בהנחיות וליווי של ארומתרפיסטית, שמנים אתרים הינם טבעיים אבל עלולים להיות מסוכנים בשימוש לא נכון. טיפול זה, במינון מתאים, הינו יעיל גם למבוגרים. לרכישה
----
במקביל לטיפול בבליעה, חשוב לטפל גם חיצונית על מנת למנוע (או לפחות להאט) את ההתרבות של התולעים. לשם כך נמרח לילדות חמאת שיאה עם שמן אתרי הדס על פי הטבעת בלילה (ניתן לרכוש משחה מוכנה). בבוקר חשוב לרחוץ את האיזור עם סבון מוצק ולהחליף תחתונים. במקום חמאת שיאה ניתן להשתמש במשחת החתלה או כל שומן צמחי סמיך שיש בבית.
דיברנו על חשיבות התזונה גם במקרה של תולעים וגם למניעה, מעבר למה שצויין עד כה, כדאי להוסיף לתפריט היומי גרעיני דלעת טחונים (הם בעיקר יעילים כשנאכלים על קיבה ריקה), ושום בכל צורה אפשרית. בנוסף, מערכת העיכול חזקה ומאוזנת תהיה פחות אטרקטיבית עבור תולעים, לכן נטילת פרוביוטיקה תתרום גם היא.
שיהיה בהצלחה!
